אין סיבה להימנע-רק צריך להתנהל נכון ולא לעשות "אם כבר אז כבר"!!
- לא ניתן באמת להעריך כמה קלוריות יש בכל מנה במסעדה (גם אני לא יכולה לדעת) ולכן נעריך בערך, ויותר חשוב נקפיד על התנהלות נכונה עם הרגלים נכונים ומקדמים.
*אפשר לעשות הערכה גסה כלפי מעלה: למשל אם אני חושב שהמנה מכילה 600 קלוריות אפשר להחשיב כ700 קלוריות, ליתר ביטחון.
- ננסה לשמור קלוריות/מנות לערב ו"להלביש" על המנה הרצויה או לחילופין: ניתן להמיר 1-2 ארוחות למנה שאנו רוצים לאכול למשל אם בא לי המבורגר בלחמניה ולא אכלתי ארוחת צהריים וביניים-הגיוני שזה מתקזז.
- אם לא שמרתי קלוריות והציעו לי לצאת למסעדה בספונטניות: לנסות להזמין מנה ייחסית יותר בריאה/פחות צפופה קלורית.
- לא להגיע רעבים מידיי: אמנם כדאי לשמור קלוריות\מנות לערב אך אין להגיע מורעבים לארוחה, אחרת לא נשלוט בכמויות הנאכלות כי ניהיה מאוד רעבים= מצב מסוכן בו שיקול הדעת שלנו לקוי (הכוונה היא לא לצום כל היום).
- לאכול לאט: ללעוס היטב, להניח את המזלג והסכין בין ביס לביס, לקחת לגימה ממשקה (מים, משקה דיאט), לנהל שיחה עם הפרטנר/ית במסעדה. תחושת שובע מגיעה לאחר 20 דקות- ולכן אם נאכל לאט נוכל להגיע לרגע הזה בזמן ולא טרם הגעתו (ואז סתם ממשיכים לאכול כי עדין לא מרגישים שובע).
- אכילה קשובה: לאכול לאט ותוך כדי להתענג על כל ביס, להתרכז בטעם של כל ביס, להחזיק את האוכל קצת בפה לפני שבולעים = לפעמים יספיקו לנו הרבה פחות ביסים כדי "להבין את הטעם" כאשר האכילה שלנו קשובה לעומת אכילה מהירה ולא קשובה.
- לאכול עד תחושת שובע נעימה: בסרגל שובע מ1-10 להגיע ל7-8= תחושת שובע נעימה. אין צורך להגיע לתחושת פיצוץ כדי להפסיק לאכול= הרגל מאוד רע שכדאי להיפטר ממנו.
*אפשר לבקש מהמלצרית לפנות את הצלחת כאשר הגענו לתחושת שובע כדי שבאמת נעצור.
- כשבא לי להמשיך לאכול כי צצה לי בראש מחשבה מעכבת: "תאכל כל עוד אתה יכול"/"אם כבר אז כבר"/"תאכל כי מחר יהיה אסור" – להשהות/לעצור: לנפץ את המחשבה המעכבת בעזרת מחשבה מקדמת: "אין סיבה לאכול בכוח כי כל החיים לפני ויהיו לי עוד המוןןן הזדמנויות לאכול" "מותר לי כל יום לאכול מזה אז למה שאני יאכל כל כך הרבה ביום אחד" (בינינו- זה גם לא כיף ולא טעים: לאכול עד אפס מקום).
- הימנעות ממסעדות יכולה להוביל לאכילת פיצוי בצורת בולמוס: אם ממש בא לי על מאכל מסויים ולא שמרתי קלוריות עדיף שאוכל את זה כדי שזה לא "יתנקם" בי באכילת פיצוי.
עדיף חריגה של 500 קלוריות כאשר אכלתי את מה שחשקתי בו מאשר חריגה בהמשך של 5000 קלוריות (של מזון שלא באמת אהנה ממנו).
- להנות מהאווירה, מהחברה ולא רק מהאוכל.
לזכור תמיד: לא ניתן להשמין מיום אחד כמו שלא ניתן להרזות ביום אחד אז גם אם חרגתם לא קרה כלום😊